מאחורי הקלעים של הזיכרון – אתיקה של תיעוד פוליטי

רקע והקדמה על סדרת ההכשרות

בחודשים נובמבר 2024- ינואר 2025 יצאנו בסדרת הכשרות של שתיל ומיזם האזרחיון: הארכיון העממי למאבקים חברתיים בישראל>> מאקטיביזם לארכיביזם. 

אנחנו מזמינות אתכן ללמוד מסיכומי ההכשרות ולעלות על המסלול המהיר להקמת ארכיון אקטיביסטי, שיעניק לכן את כל הכלים לבנות ארכיון אשר יאפשר לשמר את המאבקים שלכן, להנגיש את התיעוד לקהל רחב ולהשתמש בחומרים כדי להמשיך להשפיע על ההווה והעתיד

סדרת ההכשרות "מאקטיביזם לארכיביזם" נוצרה במטרה לספק כלים מעשיים ותיאורטיים להקמת ארכיונים דיגיטליים לשימור מאבקים חברתיים ופוליטיים. ההכשרות מבוססות על עקרונות מקצועיים של ארכיונאות דיגיטלית, תוך התאמה לצרכים של פעילים, קבוצות וארגונים.

הסדרה מתמקדת בהפיכת תיעוד יומיומי של מאבקים לכלי משמעותי שישמש להשראה ולהשפעה על ההווה והעתיד. במפגשים למדנו כלים מתקדמים לניהול תיעוד, קטלוג חומרים, שימור דיגיטלי ואבטחת מידע, תוך מתן דגש על גישה שיתופית וחדשנית לעבוד עם פלטפורמת האזרחיון.

רקע והקדמה על המפגש

מפגש זה עסק בדילמות האתיות הכרוכות בתיעוד פוליטי ואירועים חברתיים, תוך התמקדות בשאלות של פרטיות, זכויות קהילה, והאחריות שיש לתיעוד כלפי מושאי התיעוד והקהילות המיוצגות בו.
המשתתפים דנו במתח בין זכויות הפרט והקהילה, בייצוג הולם של מאבקים חברתיים, ובמשמעות החברתית והפוליטית של יצירת ארכיונים, במיוחד בעידן הדיגיטלי.

תכנים עיקריים שנלמדו במפגש

שלושת השלבים בעבודת התיעוד (שרי אהרוני):

1. תיעוד – קבלת הסכמה ושמירה על פרטיות:
   
   • וידוא הסכמה מודעת של כל אדם שמתועד, תוך מתן הסבר על מטרות השימוש והתיעוד.
   • אפשרות להתחרט ולהסיר חומרים מהארכיון בכל שלב.
2. איסוף חומרים – מיון ושימור:
   
   • זיהוי אילו חומרים ראויים לשימור ומהם גבולות ההנגשה שלהם.
   • מתן אפשרות לסגור חומרים לזמן מסוים (10, 30, 70 שנה).
   • יצירת שיח עם תורמי חומרים לגבי תכנים רגישים וזכויותיהם.
3. ניהול גישה – שיקולים אתיים וגיבוש נהלים:
   
   • קביעת נהלי גישה לחומרים ושמירה על סודיות במידת הצורך.
   • חלוקת אחריות בתוך הארגון לניהול החומרים.

המתח בין פרטיות לזכות ההיסטוריה (דותן ברום):

• דיון בדילמה בין זכות הפרט לפרטיות לבין זכות הקהילה ללמוד על ההיסטוריה שלה.
• הצגת דוגמאות מעשיות, כמו ההיסטוריה הקווירית בחיפה, שבה נשמרים חומרים בקהילה עצמה כדי לשמר שליטה אתית.
• הצורך ביצירת איזון בין הנגשת החומרים לבין שמירה על פרטיות מושאי התיעוד.

שאלות אתיות מרכזיות שעלו בדיון:

1. איך מתמודדים עם תיעוד של אנשים שייתכן שלא מודעים לכך שהם מתועדים או שאינם בחיים?
2. כיצד ניתן להבטיח שמירה על פרטיותם של אנשים מתועדים במרחב ציבורי?
3. מה עושים במקרים שבהם יש התנגשות בין הזכות לפרטיות לזכות הקהילה להכיר את עברה?
4. איך מתנהלים עם חומרים דיגיטליים שנולדו בצורה דיגיטלית (כמו שיחות וואטסאפ) ומה המשמעות האתית שלהם?

נקודות חשובות והמלצות:

• הסכמה ושקיפות בתיעוד: חובה ליידע את המתועדים על מטרות התיעוד והשימושים הפוטנציאליים בו.
• שיטות הנגשה רגישות: ניתן לקטלג חומרים מבלי להנגישם לציבור באופן מידי, למשל על ידי יצירת "אוספים סגורים" עד למועד פתיחה עתידי.
• מתן אפשרות להתחרט: חשוב להותיר למושאי התיעוד את הזכות להסיר את תיעודם בכל שלב.
• ניהול חומרים בארכיון קהילתי: גישה מוגבלת ומבוקרת לחומרים רגישים יכולה לסייע בשמירה על פרטיות לצד שימור ההיסטוריה.
• שימור זיכרון פוליטי: קהילות מוחלשות זכאיות להכיר את ההיסטוריה שלהן ולפתח תודעה קהילתית משותפת דרך תיעוד ונגישות לחומרים.
• המשכיות מול אתגרי מציאות פוליטית: חשוב לתכנן מראש איך להתמודד עם אתגרים כמו לחצים פוליטיים, אובדן מידע או חשש מחשיפה.

שאלות לדיון ומחשבה:

1. כיצד ניתן להבטיח איזון בין זכויות הפרט לבין זכות הקהילה להכיר את עברה?
2. איך ניתן להתמודד עם חומרים רגישים באופן שמשמר את האתיקה של התיעוד?
3. אילו כלים קיימים ליצירת נהלי גישה ברורים בארכיונים קהילתיים?
4. איך ניתן לתעד ולשמר מאבקים פוליטיים תוך שמירה על פרטיותם של מושאי התיעוד?