בשביל מה צריך את המזרחיון
רובם של ארכיונים בישראל הינם ארכיונים אשר נשלטים על ידי הממסד וחלק גדול מן החומרים המצויים בהם מצונזרים על ידו. שליטה זו על חומרים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים רבי ערך מאפשרת לממסד ולבעלי כוחו לשמר ולהנציח נרטיבים אשר משרתים אותו תוך התעלמות ממאבקים חברתיים, בעבר ובהווה, שחותרים לשינוי השיטה ופועלים למען דמוקרטיה, זכויות אדם ואישה, חופש ביטוי ושוויון.
המזרחיון לא נועד עבור נוסטלגיה ואינו משמש כארכיון לתיעוד ההיסטוריה. דרכי המאבק השונות, הצלחותיהן וכישלונותיהן, יהוו השראה לדרכי פעולה בעתיד ובעיקר לשאלה – כיצד לנהל מאבקים חברתיים ולהביא לשינוי חברתי. כיום, קיימים מעט מאוד ארכיונים עצמאיים ועממיים. מספרם של ארכיונים דיגיטליים המתעדים מאבקים חברתיים או קהילות מודרות בארץ הינו מועט. המזרחיון ישמש כבית לתיעוד ושימור של מאבקים, תנועות, קבוצות, ארגונים, יוזמות או פעילים.ות שקידמו או מקדמים מאבקים של צדק חברתי תוך חיבור בין קהילות וערבות הדדית. באמצעות שיתופי פעולה ויצירת פלטפורמה לארגונים, קבוצות מאבק והתארגנויות קצרות טווח, נוכל לאסוף מסמכים שנוצרו בעבר וגם כאלה שנוצרים ומתהווים כעת.
בעיני רוחנו אנחנו רואות ארכיון אזרחי שמופעל על ידי קהילה תומכת ומהווה גם מרכז מחקר וחשיבה, מקום של תרבות, חינוך ואמנות, לקידום מאבקים עכשוויים על בסיס חומרי הארכיון. הדרך שבחרנו לעשות זאת היא באמצעות שילוב בין השדה האקדמי לשדה האקטיביסטי וזאת על מנת להפעיל רשת של חוקרים, אקדמאים ואקטיביסטים שעוסקים ומתאחדים בעבודתם סביב בניית הארכיון. מלבד השילוב בין האקדמיה לפעילות בשטח, הארכיון יעודד גם שילוב בין מחקר לעבודה ציבורית עכשווית. איסוף החומרים וקטגוריזציה במתכונת של ארכיון אזרחי תאפשר תיעוד ולמידה של מאבקים חברתיים דרך השקפתם הפוליטית והאישית של אלו שהיו שותפים אליהם. ההיסטוריה והנרטיבים יהיו של אלו שנאבקו, נכשלו או הצליחו כשהם נוטלים חלק מרכזי בעיצוב החברה בישראל כפי שאנחנו מכירות אותה היום.
הדרך שבחרנו לעשות זאת היא באמצעות שילוב בין השדה האקדמי לשדה האקטיביסטי וזאת על מנת להפעיל רשת של חוקרים, אקדמאים ואקטיביסטים שעוסקים ומתאחדים בעבודתם סביב בניית הארכיון. מלבד השילוב בין האקדמיה לפעילות בשטח, הארכיון יעודד גם שילוב בין מחקר לעבודה ציבורית עכשווית.
